<h1>הפרדס לרש"י הלכ' הספד</h1>
<h2>דף מו:</h2>
והיכא דמפקיד דלא למספדיה, יקרא דידיה הוא וקא מחיל על יקריה, סבר תהוי ליה כפרה. ואי לא פקיד שקלינן אוזינקא מן יורשא דיליה ועבדינן ליה הספידא, דהספידא יקרא דשיכבא הוא. דתניא [סנהדרין מ"ז ע"א] ר' נתן אומר סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה, [מתו] לא נספד דרך כבודו ולא נקבר בכבוד או שהיתה חיה גוררתו או שהיו גשמים מזלפין על מטתו, זהו היא סימן יפה למת שניפרעין ממנו לאחר מית[ה], ש[מע] מ[ינה] יקרא דשיכבא הוא. ואשכחינן נמי בקראי דהספדה יקרא דשיכבה הוא. דכד אזלת אשת ירבעם [בן נבט] לגבי אחייה השילוני לשיוליה עילויה בריה, [דהוה קציר], אמר ל(י)ה [מלכים א' י"ד] ואת קומי לכי לביתך, וכתי[ב] [שם] וספדו לו כל ישראל [וגו'] יען נמצא בו דבר טוב. ומאי דבר טוב, שבטל משמרתו ועלה לרגל. ואשכחינן בחזקיהו דכת[י]ב [דברי הימים ב' ל"ב] וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקברו במעלי קברי בני דוד וכבוד גדול עשו לו. [ב"ק י"ז ע"א] ת[נו] ר[בנן] מאי כבוד גדול עשו לו, שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף דברי ר' יהודה, אמר לו ר' נחמיה והלא לפני מלך אחאב עשו כן, אלא [ש]הניחו ספר תורה על מטתו ואמר[ו] קיים זה מה שכת[וב] בזה.
